הפרת חוזה מצד המשכיר

כאשר מדברים על הפרת חוזה שכירות, רוב האנשים מדמיינים שוכר שלא משלם או מסרב להתפנות. אך לא פחות שכיח הוא מצב של הפרת חוזה מצד המשכיר – מקרים שבהם דווקא בעל הנכס הוא זה שאינו עומד בהתחייבויותיו לפי ההסכם. הפרה כזו עלולה לגרום לשוכר נזק ממשי, החל מפגיעה באיכות החיים ועד להפסד כספי של ממש.
 

מהי הפרת חוזה מצד המשכיר?

חוזה השכירות הוא הסכם דו-צדדי שמחייב את שני הצדדים – לא רק את השוכר. המשכיר מחויב להעמיד לרשות השוכר נכס ראוי למגורים או לשימוש עסקי, ולאפשר לו להחזיק בו בשקט וללא הפרעות במשך כל תקופת השכירות. כאשר המשכיר מפר את ההתחייבויות הללו, מדובר בהפרת חוזה שכירות מצד המשכיר.
 

דוגמאות להפרות שכיחות:

• אי-תיקון ליקויים מהותיים בנכס על אף פניות חוזרות;

• כניסה לדירה ללא רשות ופגיעה בפרטיות השוכר;

• ניתוק שירותים בסיסיים כמו מים, חשמל או גז;

• דרישה לעזיבה לפני תום החוזה ללא הצדקה;

• מכירת הדירה תוך התעלמות מזכויות השוכר.

במקרים כאלה, השוכר רשאי לדרוש פיצוי בגין הפרת חוזה שכירות ואף לבטל את ההסכם אם ההפרה נחשבת מהותית.
 

זכויות השוכר במקרה של הפרת חוזה מצד המשכיר

על פי חוק השכירות והשאילה, המשכיר מחויב לספק לשוכר נכס במצב תקין ולהחזיק בו כך לאורך כל תקופת השכירות. כאשר המשכיר מפר את החובה הזו, השוכר רשאי לפעול בכמה דרכים:

• דרישה לתיקון ההפרה – השוכר רשאי לדרוש בכתב מהמשכיר לתקן את ההפרה בתוך זמן סביר.

• ביטול החוזה – אם ההפרה חמורה והמשכיר מתעלם מהדרישה, ניתן לבטל את ההסכם ולהפסיק לשלם דמי שכירות.

• תביעה לפיצוי כספי – השוכר יכול לתבוע פיצוי על הפרת חוזה שכירות מצד המשכיר בגין נזקים שנגרמו לו – בין אם מדובר בעוגמת נפש, הוצאות מעבר או נזקים לרכוש.
   

כיצד מוכיחים את ההפרה?

כדי להצליח בתביעה, חשוב לתעד את כל ההתנהלות – התכתבויות, תמונות, הודעות ותאריכים. בית המשפט בוחן האם המשכיר פעל בתום לב, האם הייתה הצדקה לאי-קיום ההתחייבויות, והאם השוכר פעל בצורה סבירה כדי לאפשר תיקון ההפרה.