תביעה לשון הרע ופגיעה בשם הטוב

בעידן שבו כל אדם יכול לפרסם פוסט, תגובה או ביקורת בלחיצת כפתור, מקרים של פגיעה בשם הטוב הפכו לנפוצים במיוחד. אנשים פרטיים, עסקים ובעלי מקצוע רבים נפגעים מפרסומים שקריים או מבזים ברשתות החברתיות, מבלי לדעת שיש להם אפשרות להגן על עצמם באמצעות תביעה לשון הרע.
 

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, נועד להגן על זכותו של אדם לשמור על כבודו ומעמדו בעיני הציבור. החוק קובע שכל פרסום שעלול לבזות אדם, להשפילו או לפגוע בעסקיו – עלול להיחשב לשון הרע, גם אם המפרסם לא התכוון לפגוע. במילים אחרות, די בכך שהתוצאה גרמה לפגיעה במוניטין כדי לבסס עילה לתביעה.
 

מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע?

ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע כאשר נעשה פרסום פוגעני או שקרי על אדם או עסק, שגרם לנזק ממשי או פוטנציאלי. מדובר לא רק בפרסום בעיתון או באתר חדשות, אלא גם בהודעות בקבוצת וואטסאפ, פוסטים בפייסבוק, תגובות בטיקטוק או ביקורות שליליות בגוגל. גם שיתוף או הפצה חוזרת של תוכן פוגעני עלולים להיחשב כפרסום חדש בפני עצמו.
 

בתי המשפט רשאים לפסוק פיצוי כספי בגין לשון הרע גם ללא הוכחת נזק בפועל. לפי החוק, ניתן לפסוק פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ובמקרים שבהם הוכחה כוונה לפגוע, ניתן להגדיל את הפיצוי עד 100,000 ש"ח. מעבר לכך, כאשר נגרם נזק ממשי למוניטין או לפרנסה – ניתן לתבוע פיצויים גבוהים אף יותר.
 

מה ההבדל בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע?

החוק מבחין בין הבעת דעה מותרת לבין הפצת עובדות שקריות. כך למשל, “השירות שקיבלתי היה מאכזב” נחשבת להבעת דעה לגיטימית, בעוד אמירה כמו “העסק הזה מרמה לקוחות” היא טענה עובדתית שעלולה להיחשב דיבה ולשון הרע.

איך ניתן להתמודד עם פרסום פוגעני?

הדרך הראשונה היא לפנות למפרסם ולדרוש את הסרת התוכן. אם הפנייה אינה מועילה, ניתן לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, או להגיש תביעה לבית המשפט ולדרוש פיצוי בגין הפגיעה בשם הטוב. במקרים מסוימים ניתן גם לבקש צו מניעה להסרת הפרסום או למניעת הפצתו בעתיד.
 

בסופו של דבר, השם הטוב הוא הנכס החשוב ביותר של כל אדם או עסק. החוק הישראלי מעניק כלים יעילים להגן עליו ולדרוש פיצוי ממי שבחר לפגוע בו.