פרסום תמונות ללא רשות

בעידן הדיגיטלי, שבו כל תמונה יכולה להגיע לאלפי אנשים תוך שניות, רבים אינם מודעים לכך שפרסום תמונה של אדם ללא רשותו עלול להוות הפרה של פרטיות ואף עילה לתביעה משפטית. הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד החשובות במשפט הישראלי, והיא חלה גם במרחב המקוון – ברשתות החברתיות, באתרים ובאפליקציות שיתוף תמונות.
 

הזכות לפרטיות והגנה על דמותו של אדם

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, קובע כי פרסום תצלומו של אדם ברבים בלא הסכמתו מהווה פגיעה בפרטיות. המשמעות היא שאסור לפרסם תמונה של אדם – גם אם צולמה במקום ציבורי – כאשר הוא מזוהה בה, מבלי לקבל את הסכמתו מראש.

ההגנה הזו אינה תלויה בשאלה אם התמונה “מפריעה” או “מביכה”; גם פרסום תמונה תמימה עלול להיחשב לפגיעה בפרטיות אם האדם המצולם לא הסכים לכך.
 

מתי מדובר בעוולה אזרחית?

במקרים שבהם התמונה פורסמה ללא אישור, האדם המצולם רשאי להגיש תביעה נזיקית בגין פגיעה בפרטיות. בית המשפט יכול לפסוק פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ואם הוכח כי הפגיעה נעשתה במכוון ובנסיבות מחמירות, ניתן לפסוק פיצוי של עד 100,000 ש"ח.

כמו כן, אם פרסום התמונה גרם לנזק ממשי – למשל פגיעה בעבודה, בשמו הטוב או במעמדו החברתי – ניתן לדרוש פיצוי נוסף בהתאם להיקף הנזק שנגרם בפועל.
 

פרסום תמונות ברשתות החברתיות

אחד התחומים המרכזיים שבהם מתעוררת בעיה הוא פרסום ברשתות החברתיות – פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וכדומה. משתמשים רבים משתפים תמונות מאירועים, חופשות או מפגשים, מבלי לוודא שכל המצולמים בתמונה הסכימו לפרסום. גם תיוג של אדם בתמונה שפורסמה ללא רשותו עשוי להיחשב לפגיעה בפרטיות.

חשוב לדעת שגם שיתוף חוזר של תמונה שכבר פורסמה אינו בהכרח מותר. עצם ההפצה החוזרת עלולה להיחשב “פרסום חדש” מבחינה משפטית.
 

איך לפעול אם פורסמה תמונתך ללא רשות?

במקרה שפורסמה תמונתך ללא הסכמה, מומלץ לתעד את הפרסום (באמצעות צילום מסך וקישור), ולפנות תחילה למפרסם בדרישה להסיר אותה. אם הפנייה לא נענית, ניתן לשלוח מכתב התראה לפני תביעה או להגיש תביעה לבית המשפט.

בתי המשפט מתייחסים בחומרה לפגיעה בפרטיות ולפרסום תמונות ללא רשות, במיוחד כאשר מדובר בפרסום פומבי באינטרנט. החוק נועד להבטיח שכל אדם ישמור על שליטה בדמותו ובאופן שבו היא מוצגת בציבור.